חשיבה ארכאולוגית צעירה مجلة طلابية A student magazine
למי מכן.ם שיצא לעבור מהבניין הראשי של המכון הארכיאולוגיה ל'בניין הישן', זה שעובר בשנים האחרונות סדרת שיפוצים, ודאי נתקלתם בקומת מעבדות הפרהיסטוריה – מסדרון ארוך שמחבר בין שני הבניינים. המסדרון רוקן בחודשים האחרונים כהכנה לשיפוץ, ונשארו קירות ערומים מכל.
ד"ר סווטה מצקביץ', ארכיאולוגית במכון, חשבה על רעיון מדהים שיישמנו יחד – לנצל את שטח הפנים הגדול של המסדרון וחדריו כדי להפוך אותם, ביום אחד, ליצירה אחת גדולה, שסופה להיהרס בעבודות השיפוץ. יחד תכננו את יום האירוע: רכשנו צבעים וכלי יצירה, הכנו שלטים, שבלונות ורפרנסים מכל העולם הארכיאולוגי, ושיתפנו את כל מי שנתקלנו בו. הרגשתי שכולנו היינו צריכים את יום הכיף הזה – להשתחרר קצת, לא לחשוב על לימודים ועבודה ופוליטיקה, לא לחשוב בכלל. רק ליצור, לייצר ולצייר.
אל יום ה'שיפוציור', כך קראנו למאורע שחל ב-1.2.2023, הגיעו אנשים מכל המקומות: סטודנטיות וסטודנטים לארכיאולוגיה מתואר ראשון ומתארים מתקדמים, מרצות, תלמידות ותלמידים מבצלאל ומשנקר, תלמידות מבית הספר למוסיקה רימון, ואף קבוצת נוער גדולה מארגון "The Wild Walks Project". הקירות התמלאו ביצירות מגוונות וצבעוניות, שהעלו חיוך על כל פני עוברי האורח שחלפו במסדרון. הרבה מהיצירות עסקו בעולם הארכיאולוגי – ציורי דיו מכונתילת עג'רוד, ציורי קיר מתלוליות ע'סול, דולמנים, ציורי מערות פרהיסטוריים, צלמיות נשים מתקופות שונות, פרסקאות ופסיפסים, ועוד. חלק מהיצירות התייחסו בהומור לעולם הארכיאולוגי, כמו שורות גרפיטי עם אמירות פארודיות (כמו, "עצרו את האורינייקים!"), ולוח טיפולוגי של טביעות פריטים טבולים בגואש. יצירות אחרות היו אישיות יותר, וכללו יצורים משונים, ציורי מודל דומם ואחרים. אם תספיקו לעבור במסדרון, תראו כיצד העולמות זולגים האחד לשני, כך שנוצר עולם חדש, ססגוני ומלא חיים, שהשאיר את חותמו לתקופה קצרה בלבד.
תמונה 1: אמנים.יות מימין לשמאל – מיכל קפולר, הדס גולדגייר, עידו צנגן, מאיה אבני, שירז רימון, עדן גרוסמן, עמרי גנשרוא (שלושה ציורים), הדס גולדגייר (צילום: מאיה אבני; אריק שרגא)
הפרויקט היה מוצלח והסיפוק היה גדול. קיבלנו פידבקים חיוביים מהמשתתפות ומהמבקרים. מארגני קבוצת הנוער שיתפו את תחושותיהם של הנערות והנערים:
There is power in whimsy.
Whimsy is enthusiasm that refuses to defend itself with practicality.
It is finding meaning in pure enjoyment.
It is the practice of honoring delight for delight's sake.
When being awake feels gray and stale, try inviting more whimsy into your life.
Jarod K. Anderson
---------
The world should know how we spent this evening.
It turns out that if you take an empty floor of a scientific institute, call it a canvas, call students and Wild Walkers, and give them all paints, then in half a day the gloomy gray walls of a building on the eve of renovation will turn into a gallery of spontaneous drawings, conceptual statements, jokes and memories.
We were invited today to paint the walls of the institute of Archaeology at the Mount Scopus campus, and it turned out to be something incredibly addictive and liberating at the same time.
We say thank you for this joy to the Institute of Archeology of the Hebrew University of Jerusalem!
Arik Shraga, Public Relations @ the Wild Walks project
(https://www.dikieprogulki.org/wild-walks-project)
התוצר הסופי מדהים. סווטה ואני תכננו לייצר תערוכה וירטואלית של היצירות, כאן ב'באתרם', על מנת לשמר את הזיכרון הנפלא של האירוע ושל היצירות הזמניות – וכך להפוך אותן לעל-זמניות.
.png)
תמונה 2: צילום: מאיה אבני; אריק שרגא
התבססתי על תמונה שמצאתי בכתב עת, ובה פרסקו יפהפה של כמה נשים עומדות אחת אחרי השנייה, ובגדיהן ושערן בסגנונות שונים. רוב הפרסקו משוחזר, ולכן חשתי בנוח לאפשר לחופש האמנותי לקחת את המושכות. תחילה יצרתי את הכתם הכחול הגדול במרכז הקיר, ובהמשך נתתי לו להנחות אותי תוך שהוספתי מעליו את שלוש הנשים.
הצבעים הדומיננטיים הם כחול, אדום ושחור. הכתם הלבן הגדול במרכז, שערה של הדמות המרכזית, מושך את תשומת הלב וממקד את העיניים במרכז התמונה. הדמויות עוקבות אחת אחר השנייה, נוגעות לא נוגעות בכתף או במרפק זו בשל זו. הדמות הימנית מביטה אחורנית ושוברת את ה'קיר' הרביעי, שגם כך יישבר בשיפוצים. הרקע הכחול מבליט את הנשים על גבי הקיר הישן של החדר הקטן, בחלל קטן ואינטימי. יחד עם המגע העדין בין הדמויות הוא נראה כמו משהו כמוס ופרטי, הנגלה אלינו מתוך חלון הצצה צר.
* * *
מי מזהה את היצירה עליה מבוסס הציור? גזיר העיתון שעליו התבססתי אבד, ולא הצלחנו למצוא אותו. האם מקורהּ מינואית? פרסית? אחרת?
מזהה את הרפרנס המקורי? רוצים לשתף אותי ואת עורכי 'באתרם'? מוזמנים לשלוח מייל לכתובת שלנו!
מאיה אבני, סטודנטית לתואר ראשון במכון לארכיאולוגיה